אופנת ג'נודי בע"מ נ' כהן

פסק דין

לפני תביעה שהגישה התובעת בסדר דין מהיר כנגד הנתבע בסך של 4,600 ₪ בגין יתרת חוב שחייב לה העסק של הנתבע בהתאם לסחורה שסופקה לו ולא שולמה התמורה.

מטעם התובעת נחקר מר משה דן שהינו סוכן מכירות שהביא את הנתבע לעבוד עם התובעת במהלך חיפושיו אחר לקוחות פוטנציאליים חדשים וכן מר ג'נודי שהינו הבעלים של התובעת.

מטעם הנתבע העיד הנתבע בעצמו ובת זוגתו לחיים הגב' אסתר כהן שלטענתם, האחרונה הינה הרוח החיה ובעלת העוסק מורשה והמנהלת היחידה בעסק, בעוד שהנתבע הינו בעלה שמסייע בידה מעת לעת לצורכי תעסוקה בלבד הואיל והינו פנסיונר.

לאחר שמיעת הצדדים, עיון בחומר הראיות המצוי בתיק ובסיכומי ב"כ הצדדים בעל פה לפני , בדיון שהתקיים ביום 23/1/12 , ניתן בזאת פסק הדין כדלקמן:

למעשה אין מחלוקת בין הצדדים לפיה, התקיימה מערכת יחסים עסקית תקופה של למעלה משנתיים לערך, כאשר התובעת סיפקה לידי העסק של הנתבע העונה לשם "ווקס" חליפות איכותיות לגבר כאשר לטענת התובעת, נותרה יתרת חוב פתוחה בכרטסת הנהלת החשבונות בסכום התביעה ואילו לטענת הנתבע, החליפות שהוחזרו על ידי הנתבע לתובעת הוחזרו כדין והשבתן על ידי הסוכן חזרה לחנות הנתבע הייתה שלא כדין.

ההחזרה של החליפות על ידי הסוכן לעסקו של הנתבע הייתה, בניגוד להסכמה שבין הצדדים לעבוד בדרך של קונסיגנציה וממילא לא נלקחו חזרה על ידי הנתבע ו/או מי מטעמו ומשכך, הופקרו על ידי התובעת שאחראית לסחורה ונותרה הבעלים של הסחורה ולנתבע אין כל חוב לטובת התובעת למעט סכום זעום.

טענות התובעת בקצרה:

לטענת התובעת קיימת יתרת חוב בכרטסת הנהלת החשבונות של התובעת שעותק הימנה צורף לכתב התביעה ולא הוכחש על ידי הנתבע, אשר אף הודה בקיומו של חוב ברם לטענתו של האחרון, לא יצא "חשבון" מתוקן שלוקח בחשבון את טענתו לעניין החזרת חלק מהסחורה כדין ולפיכך לא שולם אותו סכום.

לטענת מנהל התובעת, האחרונה איננה עובדת כעניין של מדיניות בקונסיגנציה, כך גם לא עבדה עם הנתבע ואם הסכימה מעת לעת להחזיר סחורה/ חליפות שנלקחו על ידי הנתבע עשתה כן בהסכמה מראש תוך שהנתבע התחייב לקחת סחורה ששווייה עלה על סכום ההחזרה .

לטענת מנהל התובעת, אין לה לטענת הנתבע לבלעדיות בעיר נתניה ו/או כל חלק ממנה על מה שתסמוך, התובעת עבדה וממשיכה לעבוד עם חנויות בעיר נתניה עשרות שנים בעוד שעם הנתבע עבדה התובעת תקופה קצרה יחסית.

לטענת מנהל התובעת, ביום בהיר אחד מתקבלת אצלו חבילה עם שליח מטעם הנתבע, מבלי שנעשה כל תיאום בין הצדדים מראש, בנסיבות העניין, ביקש מנהל התובעת מהסוכן מר משה דן להשיב לידי הנתבע את החבילה מבלי שזו נפתחה כלל ועיקר וכך היה.

לדברי מנהל התובעת, מר משה ציין בפניו כי החבילה הושארה בפתח החנות ומשכך, יזם מנהל התובעת שיחה לחנות הנתבע, בשיחה שנוהלה על ידו עם בנו של הנתבע, ציין הבן כי אין להם כל כוונה לקחת בחזרה את החבילה ובעקבותיה הוציא מנהל התובעת, את המכתב שצורף גם לכתב ההגנה מטעם הנתבע.

הסוכן מטעם התובעת העיד ביחס למסירת החבילה חזרה לידי הנתבע, לדבריו כאשר ניגש לחנות עם החבילה בידו הגיח לקראתו בנו של הנתבע, עו"ד עידן כהן וניסה לחסום את דרכו ולכן הניח את הארגז בכניסה לחנות והלך , כאשר דלת החנות הייתה פתוחה.

לדברי משה, הסוכן, הוא לא פגש את הנתבע ו/או את אשתו כי עם את הבן בלבד, בהתאם למה שתואר על ידו בתצהיר העדות הראשית שהגיש ועליה חזר במסגרת חקירתו לפני.

לעניין טענת העדר היריבות שנטענה לראשונה במהלך הדיון המקדמי, טען ב"כ התובעת כי מהחקירות עלה באופן שאינו משתמע לשני פנים שהנתבע קשור לעסק , חרף הטענה שלא הוכחה כי העוסק המורשה של העסק רשום על שמה של אשת הנתבע.

הנתבע מצוי בעסק מדי יום ביומו, בעברו ניהל עסק דומה לעסק המנוהל כעת על ידי בני הזוג שניהם, כאשר לצורכי מס העסק רשום על שמה של אשתו, ברם הנתבע הוא זה שהיה בקשר עם הסוכן, עדויות העדים מטעם התובעת לכך לא נסתרו.

לטענת ב"כ התובעת בסיכומיו, יש ליתן עדיפות לגרסאות העדים מטעם התובעת על פני גרסאות הנתבע ואשת חיקו בעיקר בשל הסתירות הרבות שעלו במיוחד סביב סיפור המעשה עם אותה החבילה שנשארה בפתח החנות ואשר לדידם של האחרונים אין להם כל מושג מה עלה בגורלה וניכר כי היא נמצאת ברשותם ו/או שהם אלו שהפקירו אותה וחייבים לשלם את התמורה.

ב"כ התובעת טען בסיכומיו, כי העדר הבאת עדות נוספת מטעם הבן שנכח במקום, כפי שהסתבר במהלך חקירתם של הנתבע ואשת חיקו פועלת לרעתם ומחזקת את גרסת התובעת לפיה, הנתבע עשה דין לעצמו ובבריונות פעל על מנת שלא לחייבו ביחס לאותן חליפות שהוחזרו על ידו שלא כדין ובניגוד להסכמת הצדדים.

לטענת ב"כ התובעת, הנתבע בחר להעלות כל טענה אפשרית כנגד התובעת ואולם שום טענה לא הצליח להוכיח, לא טענת הבלעדיות, לא טענת קונסיגנציה במיוחד כאשר על טענה זו מבקש הנתבע להסתמך, כמוצא שלל רב, בכתובית המוטבעת על גבי החשבוניות בתחתית העמוד לפיה הסחורה שייכת לתובעת, כל עוד לא שולמה ואולם עניין זה נדון על ידי ביהמ"ש העליון והוא נועד לצורך יריבות של הבעלים/ התובעת אל מול זכויות צד ג' ולא למקרה שלפנינו.